<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן קמ"ז</h1>
<h2>דף כו.</h2>
הא דאמרי' כתב לו על הנייר או על החרס שדי מכורה לך שדי נתונה לך (אי) [או] קנויה לך הרי זה קנה דשטר מיקרי וקיימא לן דקרקע בשטר ובחזקה. אבל לראיה אינו שטר שאם היה אדם (מהרהר) [מערער] על (חבירי) [חבירו] מה אתה עושה בתוך שלי אתה מכרתו לי אתה נתתו לי וזהו השטר ומביא השטר שכתוב על החרס אין זה ראיה משום דכתב (שלא יכול) שיכול לזייף הוא כדאמרי' [כתובות כ"א ע"ב] האי מאן דבעי לאחויי חתימות ידיה ליכתוב אחספא. אדם שרוצה לראו' חתימתו יכתוב על החרס ולא אתי לזייף וליכתוב על אותה חתימה שום חוב דהאי שטרא לאו לראיה חשוב.
